בניית כתב כמויות על קצה המזלג – חלק א

למידה ואיסוף נתונים:

תחילתו של כתב הכמויות הוא בלמידת הפרויקט, למידת התכניות, קריאת מפרטי היועצים והמתכננים והרכבת חלקי הפאזל לקבלת התמונה המלאה.

לצורך דוגמא אתמקד בחישוב הכמויות של פרק עבודות העפר, הכולל בין היתר את סעיפי החפירה, המילוי החוזר, ההידוק, הדיפון וכיו"ב.

לצורך החישוב, יש ללמוד מה סוג הקרקע, הנחיית שיטות הדיפון והביסוס בדו"ח יועץ הקרקע, גודל המגרש המפלסים הקיימים מתכנית המודד, מפלסי תחתית הביסוס ומפלסי פני החפירה מתכנית הביסוס ותכנית החפירה של הקונסטרוקטור וכן את פרטי ועומקי הדיפון והביסוס.

על סמך נתונים אלו, ניתן ללמוד את הפרשי המפלסים בין הקיים למתוכנן, את עובי השכבה שיש להדק מתחת לביסוס, עובי שכבת המילוי החוזר שיש לבצע עד המפלס העליון של הביסוס, פרטי הרצפה צפה/מונחת (עובי שכבה להידוק, האם ישנה שכבת ארגזי פוליביד/קלקר וכו'), פרטי הדיפון, עוגני הקרקע ועוד...

ריכוז התכניות וסימון:

השלב הבא יהיה לייצר קובץ מאסטר בפורמט DWG שלתוכו יוזנו כל תכניות הבניין: קונסטרוקציה, אדריכלות, פיתוח, מדידה, חתכים, חזיתות, פרטים, וכל תכנית אחרת רלוונטית לביצוע כתב הכמויות. סימון ומדידת האלמנטים מתבצעים בצורה מדויקת, הנתונים נרשמים ומתועדים לצורך בקרה.

חישוב כמויות:

ניקח לצורך דוגמא את חישוב כמויות השלד. ניתוח תכניות הקונסטרוקציה לצורך חישוב הכמויות מתבצע לכל מפלס החל מהביסוס ועד לגג העליון. קירות מחושבים ע"פ עוביים בהפחתת החלונות והדלתות. נעשית הפרדה בין קירות פנים וחוץ, מה שהכרחי במיוחד בפרויקטים עם חיפוי אבן בשיטת ברנוביץ'. תקרות מחושבות ע"פ עוביין וסוגן (יצוקות באתר, דרוכות, לוח"דים וכו') בהתחשבות בקורות (הנוצקות עם תקרה ע"ג מגדלים או רגליים, או קורות הנוצקות עם הקירות באמצעות נגטיבים). התייחסות מיוחדת ניתנת לקומות מעבר או שינויי גיאומטריה (בד"כ בעלות תקרות/קורות טרנספורמציה), תקרות משופעות ורמפות במרתפים, אזורי לוביים וקומות גבוהות רצפה ראשונה ובטון רזה וכו'.

פילוח והצגת הנתונים:

זה השלב שבראשיתו יש לבחור את הטמפלט הרצוי אליו ניצוק את כל התוכן ונציג את הנתונים. לכל לקוח יש את הצורה בה הוא רוצה לקבל את העבודה (SKN, אקסל, הזנה ברמדור,בינארית וכיו"ב) ועל כן יש להבין זאת טרם תחילת הזנת התוכן. הנתונים הנמדדים ניתנים לפילוח ע"פ כל סוג אלמנט, לכל מפלס, בכל יח' מידה. לדוגמא, ניתן בקלות לומר מה כמות הבטון במ"ק עבור תקרות בעובי 20 ס"מ במפלס 6.12+ ומה שטחה של תקרה זו במ"ר, מה כמות הבטון בכלונסאות דיפון בקוטר 50 ס"מ בעומקים שונים ומה אורכן המצטבר במ"א.

בקרת איכות:

ריכוז הנתונים בקובץ אחד ותיעוד סימון השטחים, מייצר יכולת לבצע בקרה נוחה על כל סעיף בכתב הכמויות.

ערך מוסף לביצוע האומדן:

בשלב בנית האומדן, בנוסף לעלויות קבלן העפר וקבלן הקידוחים, ניתן להעריך את עלויות ההטמנה וההובלות הדרושות לפינוי. כמו כן האם ניתן למכור חלק מהקרקע החפורה וכו'. כל זאת כמובן בלי להזכיר את הפעילויות השונות השייכות לפרקים האחרים בשלב זה, את כמויות הבטון והברזל, האיטום, ההתזה על קירות הדיפון ועוד, הריסה ועוד...ואם בבטון וברזל עסקינן, בתכנון יעיל של הברזל טמון חסכון אדיר מעלויות השלד, בעזרת בדיקה של יחס משקל ברזל/קוב בטון בתקרה טיפוסית או באלמנט מדגמי ניתן ללמוד המון על יעילות תכנון הברזל, אשר עומדת ביחס ישר לחסכון. כפי שראינו לא אחת, ישנם מקרים בהם עלות תכנון מחדש זניחה ביחס לחיסכון עקב הפחתת כמויות הברזל...

מעבר לחישוב המשאבים, לימוד הפרויקט לכתב הכמויות מאפשר ניתוח של ציוד לבניית השלד: תבניות לקירות ותקרות, רגלי ומגדלי תמיכה, פלטפורמות לפירים, שולחנות למרפסות, פיגומים מערכות מטפסות, תבניות ברנוביץ', משאבות וכו'. עלויות אלו לא מבוטלות וגדלות משמעותית ככל ששלד הבניין מורכב יותר וגבוה יותר, וכמובן שעלות בניית השלד תושפע מאוד מעלות הציוד. (כמי שעוסק בתכנון פתרונות לביצוע שלד והנדסת תבניות מזה שמונה שנים, יש לי המון לתרום בפן הציוד לשלד). תמחור שכ"ע של קבלן שלד כפי שאנו נתקלים בו פעמים רבות, באמצעות כללי אצבע, הלוקחים בחשבון יציקה בעץ ודיקטים ושימוש במשאבות כביש רלוונטית לסוג מאוד ספציפי של פרויקטים שאינם מייצגים את הכלל.

להלן דוגמאות מתהליך העבודה בפורמט אקסל:

ניתוח אלמנטי הפרויקט:

בניית טבלת שטחים:

דוגמה לעיקרי הפרקים בהכנת כתב הכמויות בפורמט אקסל:

דוגמה לפרק גמר מגדל - עבודות איטום, נגרות ומסגרות - כתב הכמויות בפורמט אקסל:

אלה רק מספר דוגמאות נבחרות משלבי עבודות העפר והשלד. עבודות הגמר ועוד בחלק הבא...